החלטה בתיק ב"ש 6503/06

1.       לפני בקשה לעיון חוזר בהחלטה לעצור את המבקש עד תום ההליכים, שניתנה ביום 23.3.06. ההחלטה במעצר ניתנה בהסכמה, תוך הבטחת זכות המבקש לפנות בבקשה לעיון חוזר מבלי להצביע על קיום נסיבות חדשות.

2.       טענת בא-כח המבקש עתה נסמכת על הרשעת המבקש במסגרת הסדר טיעון ביום 10.5.06. על פי טענה זו, חומרת כתב האישום המתוקן פחותה באופן משמעותי מחומרת כתב האישום המקורי. המבקש הורשע בעבירת מגע עם סוכן חוץ ובעבירת חיפוי על עבירה. מועד הטיעון לעונש קבוע ליום 3.7.06.

3.       על פי כתב האישום המתוקן, פעילותו העבריינית הכוללת של המבקש היתה בעיקרה פסיבית. בכתב האישום המתוקן תוארו העובדות הבאות: בעת שהמבקש למד רפואה בקהיר, לאחר שפעיל בארגון חמאס, תושב עזה בשם מחמד סעיד תריא (להלן: מוחמד), ביקש ממנו שיסייע לו באיתור מקומות לביצוע פיגועים ומקומות מהם אפשר לחטוף יהודים כדי לרוצחם, נענה המבקש לבקשה, ואולם סירב לבקשת מוחמד לבצע בעצמו פיגוע של חטיפה ורצח של יהודי. המבקש קרא ספר על הג'יהאד - ספר המצוי בכל ספריה - לפי בקשת אחר שאליו פנה מוחמד. בינואר 2005 לא נענה המבקש לבקשת מוחמד להיפגש עם אדם במצרים, בנמקו זאת בכך שהוא מתעתד לבקר את משפחתו בישראל, אך נתן למוחמד את מספר הטלפון בבית הוריו בירושלים. בעת ביקורו של המבקש בירושלים, ביקש ממנו מוחמד לגייס פעילים נוספים מאזור מגוריו ולבצע פיגוע של חטיפה ורצח של יהודי. המבקש השיב למוחמד שאינו מכיר מתאימים לגיוס. יומיים אחר כך אמר למוחמד בשיחת טלפון שאינו מעוניין בקשר עמו. בתאריך 13.9.05, על פי הנחייתו של מוחמד, ביצעו פעילי הארגון פיגוע בו נחטף ונרצח ששון נוריאל ז"ל, וזאת מבלי שלמבקש יש כל ידיעה על כך ובתקופה בה לא היה בקשר עם מוחמד. בנובמבר 2005, מששמע המבקש כי מוחמד הגיע לביקור עם הוריו במצרים, המבקש הלך לבקרו ביחד עם חבריו. מוחמד ביקש לשוחח עמו ביחידות, והמבקש סירב, וגם לא נאות להסיע את מוחמד ביחידות לשדה התעופה.

4.       התמונה המתקבלת מתיאור זה בכתב האישום המתוקן היא שפעיל החמאס עשה מאמץ "להתלבש" על המבקש ולהפעילו, ואולם, הוא עצמו הסתפק בעמדה פסיבית, מבלי שמהסכמתו לסייע יצא דבר מה ממשי. ואולם, המבקש ידע על כוונותיו הרצחניות של מוחמד - כוונות שהולידו פיגוע בו נחטף ונרצח ששון נוריאל ז"ל, שבו המבקש כלל לא היה מעורב. מחדלו של המבקש לדווח על פעילותו של מוחמד - מחדל שבגינו מיוחסת לו עבירת חיפוי על עבירה - הוא בעל משמעות חמורה ומלמד על מסוכנות רבה. יש מקום להניח שגילוי הפעילות היה מונע המשכתה. כמו כן, המרחק בין פסיביות כזו, המזרימה מדי פעם אותות חיוביים (הסכמה לסייע, ביקור) לבין פעילות אקטיבית של סיוע, ברמה כזו או אחרת, לפעילויות הטרור אינו גדול. גודלו המחריד של הסיכון שיצר פעיל החמאס מוחמד - סיכון שהמבקש הכיר אותו מקרוב, מקרין על הסיכון שניתן לצפות לו מהמבקש. שתיקתו הנמשכת של המבקש מלמדת על הבנה לסוג הפעולות בו מדובר ועל השלמתו עמו.

לאור האמור, מקובלת עלי טענת המשיבה, כי מסוכנות המבקש גבוהה, גם אם טרם מצאה ביטוי בפעילות אקטיבית. ברי, אפוא, כי קיימת עילה למעצרו של המבקש לפי סעיף 21(א)(1)(ב) לחוק המעצרים.

5.       השאלה היא אם ניתן להפיג את המסוכנות ע"י חלופת מעצר. איני סבורה כי ניתן להפיג מסוכנות זו על ידי מעצר בית בבית הורי המבקש. בבית ההורים יהא ביכולת המבקש לקיים תקשורת עם גורמים עויינים בדרכים שונות, ולספק להם מידע. כמו כן, יש להביא בחשבון את קשייהם הטבעיים של ההורים לדווח על הפרת תנאי השחרור כשהיא מתרחשת.

6.       בנוסף, יש להביא במניין השיקולים את העובדה שהתיק העיקרי של המבקש עומד לפני סיום. לפני בית המשפט הדן בתיק העיקרי תעמוד התמונה המלאה, בין השאר באמצעות תסקיר. יצוין כי בא-כח המבקש לא ביקש תסקיר מעצר בהבינו - כפי שהסביר - שלא ניתן להכינו בזמן הקצר שעד לדיון. הוא גם נמנע מלבקש דחיית הדיון במעצר לצורך זה.

          בנסיבות אלו, אני דוחה את הבקשה ומורה כי המבקש ימשיך להימצא במעצר עד תום ההליכים.

ניתנה היום, כ"ה בסיון תשס"ו (21 ביוני 2006) במעמד המתייצבים.

הוקלד ע"י נעמי ביטון

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: